תוספות יום טוב על משנה מגילה ג׳:ב׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה מגילה ג׳:ב׳
2 אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לְמֶרְחָץ וּלְבֻרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה:
פירוש תוספות יום טוב על משנה מגילה ג׳:ב׳
2 שאם ירצו יחזירוהו. ובגמרא דייקינן לוקח היכי דייר בה שהרי אם רצו להחזיר. נמצא לוקח משתמש בו בינתיים בשכר מעותיו והוי רבית. כדתנן במשנה ג' פ"ה דבבא מציעא ומשנינן ר"מ ס"ל צד אחד ברבית מותר. אי נמי דמיירי שמתנין להחזיר שכירת ב"ה וס"ל רבית על מנת להחזיר מותר:
3 מוכרין. אותה לשם חצר. עיין לקמן: